רובנו עסוקים בפער בין מה שיש לנו לבין מה שהיינו רוצים שיהיה לנו.
הדואליות הזו בין מה שיש למה שהיינו רוצים גורמת לנו סבל רב.
במציאות הפער מתקיים בתודעה בלבד, כמחשבות.
במציאות הנוכחית יש רק את מה שיש עכשיו, ברגע זה – מציאות אחת.
הפער נוכח בתודעה ובנשימה.
הדרך להתבוננות בפער מתחילה בשתי שאלות:
האם אני מוכנ.ה לחיות את חיי בהלימה למה שחשוב לי הלכה למעשה בחיי היום יום?
האם אני מוכ.ה לחיות חיים שלווים ונינוחים?
אולי תתפלאו שרוב האנשים יענו על שתי השאלות בחיוב אך לא יסכימו לפגוש את השאלות הללו כביטוי יומיומי. לעיתים רבות השאלות הללו נשארות תלויות באויר כמו כוונה או רעיון טוב.
מה גורם לאנשים להישאר עם כוונות או רעיונות ולא לחולל מפנה עמוק ואותנטי בחייהם?
התשובה, אנשים יקרים, נמצאת בגוף השאלה – אותנטיות.
ההגדרה לאותנטיות על פי המילון לפילוסופיה של אוקספורד היא חיים רגשיים ראויים. זאת, בניגוד למונח שקבע מרטין היידיגר: אי –אותנטיות שפירושה, מצב שהחיים בו נטולי משמעות ואחריות אישית. אותנטיות היא ההלימה עצמה בין מה שחשוב לנו לבין החיים שלנו הלכה למעשה בחיי היום יום.
כמי שחיים חיים אינטנסיביים ומהירים בעידן הזה, החשיבה האותנטית היא כמו יהלום נדיר. השהות והעצירה, ההתבוננות ב"אי" האותנטיות בחיינו דורשת אומץ לפגוש את הפחדים שלנו ,להסכים לחוש ולהרגיש את הפחד ולפגוש פנים מול פנים את ההסברים הקבועים שלנו ללמה אין באפשרותנו לחיות כפי שנכון וראוי עבורנו.
לכל אדם יש את היכולת ליצור חיים נינוחים, חופשיים ושלווים. המסע לשם מתגמל, כואב ומשחרר.
שיטת סאטיה היא אחת הדרכים הנפלאות ליציאה למסע הזה.
