"אם משהו לא עובד בחיים שלנו, כנראה שיש שם כאב שלא פגשנו. כל עוד לא נסכים לפגוש את הכאב, הוא ימשיך להופיע בצורות שונות: מחלות, משברים, כאבים או מערכות יחסים עכורות. הגוף זוכר הכל, והוא זה שמפגיש אותנו עם הדברים." נטאלי בן דוד מתוך "גבולות היגיון"
מחבר: Nitzan Emotion
על חירות ותקווה
בתקופה שבּה החירות שלנו אינה מובנת מאליה. תקווה, היא כוח משמעותי שיכול להניע אותנו לעֵבר עתיד טוב יותר.
תקווה איננה ציפייה פאסיבית שמשהו יקרה, או רעיון שנחמד לחלום עליו בהקיץ – אלא חוויה אקטיבית, המבוססת על אמונה ביכולתו של האדם להשפיע על עולמו.
התקווה דורשת אומץ, התמדה – ובעיקר פתיחוּת לאפשרויות שעדיין אינן נראות באופק.
היא יכולה לשחרר אותנו מכבלים ולהוביל לחופש.
מגדילים את האור
קורה שהמציאות נשברת ומתפזרת לרסיסים, אמונות מתערערות, ואנו מוצאים את עצמנו עם שאלות משמעותיות על החיים ועל יחסי האור והחושך.
לכל אחת ואחד מאיתנו, גם במקומות החשוכים ביותר, יש אלומת אור פנימית שאפשר להתחבר אליה.
פעם, כשמיכאלה בתי היתה בת שנתיים וחצי, היא ביקשה ממני "להדליק את החושך".
יש לנו תפקיד בעולם – להדליק אור, כאן ועכשיו.
הקשבה היא כלי הריפוי
הקשבה היא הוויה המאפשרת ריפוי, חמלה ויכולת לשהות ולהתמודד עם כל כאב וסבל באשר הוא – הן מצד המוקשב והן מצד המקשיב.
היכולת להקל על הסבל באמצעות הקשבה איכותית ועמוקה, היא מיומנות נרכשת, אותה חשוב שכל אדם ילמד בפרט בעתות של משבר.
יש לנו נטייה לחשוב שאנו יודעים להקשיב, אך רובינו שומעים או מקשיבים ומהר מאוד גם מגיבים, לרב מתוך מופעלות רגשית של הגוף אותה לא הצלחנו לנהל או להיות מודעים לה בזמן הווה.
יש לנו נטייה לחשוב שאנו יודעים להקשיב, אך רובינו שומעים או מקשיבים ומהר מאוד גם מגיבים, לרב מתוך מופעלות רגשית של הגוף אותה לא הצלחנו לנהל או להיות מודעים לה בזמן הווה.
מעטים עוד יותר יודעים להקשיב ללא שיפוט, ביקורת, עצות או ניחומים.
מזמינה אתכם ללמוד איך אתם יכולים להשפיע בזמנים בהם המציאות מורכבת דרך ההקשבה שלכם.
להיות אדם חופשי
להיות אדם חופשי זו משימת חיים – להשתחרר מהמגבלות ולהכיר בגדולה שלנו ליצור את מציאות חיינו.
להיות חופשי מאפשר להיות לנו משמעותיים, משפיעים ותורמים במעגלים בהם אנו מופיעים. להביא לעולם נינוחות, חמלה ואהבה.
